ליצור סרטון באורך 2–3 דקות שמעביר את המסר של שינוי קהילתי בקרב בני הנוער במושב אמירים. הסרטון צריך להציג את האתגרים הקיימים, להראות את התקווה והפתרון החדש, ולקרוא לפעולה להצטרף ליוזמה. סגנון: אווירה: חמה, אופטימית, מעצימה. מוזיקת רקע: שקטה ומרגשת בפתיחה, עוברת לאנרגטית ומלאת תקווה בסצנות הפתרון. קריינות: קול צעיר ואותנטי עם אינטונציה כנה ומעוררת השראה.סצנה 1: פתיחה (20 שניות) צילום אווירי של מושב אמירים בגליל העליון. נוף הרים מרהיב בשקיעה. קריינות: "במושב אמירים שבגליל, בין ההרים והנופים המרהיבים, מתרחש סיפור של שינוי." סצנה 2: הצגת המצב (30 שניות) מעבר לצילומים של מועדון נוער ריק, ספסלים בודדים, מגרש משחקים שומם. קריינות: "בשנים האחרונות, במיוחד אחרי הקורונה והמלחמה, משהו השתנה. בני הנוער מרגישים מנותקים, בודדים. לפעמים האלימות והבריונות תופסות את מקום החברות והשמחה." סצנה 3: נקודת מפנה (30 שניות) תמונות של בני נוער בפעילויות חיוביות: משחקים יחד, עוזרים זה לזה, צוחקים. קריינות: "אבל עכשיו מתחיל פרק חדש. יחד, אנחנו יוצרים שינוי. מחזירים את התקווה, את החיבור, את השמחה." סצנה 4: הפתרון (40 שניות) הצגה ויזואלית של התכנית: מועדון נוער פעיל ותוסס פעילויות מגוונות מערכת הנקודות והתגמולים ההופעה המיוחדת כיעד קריינות: "תכנית חדשה שמתגמלת על השתתפות, על עזרה לאחרים, על יצירת אווירה חיובית. כל פעולה טובה מקרבת אותנו להופעה מיוחדת של האמנים האהובים עלינו." סצנה 5: חזון לעתיד (20 שניות) צילומים של קבוצות נוער מאוחדות, פעילויות משותפות, חיוכים ושמחה. קריינות: "זה לא רק על הופעה או נקודות. זה על יצירת מקום שכולנו רוצים להיות בו. על בניית קהילה חזקה. על להיות שם אחד בשביל השני." הנחיות טכניות: סגנון ויזואלי: חם ואופטימי מוזיקת רקע: שקטה ומעוררת תקווה קריינות: קול צעיר ואותנטי קצב: דינמי אך לא מהיר מדי צבעים: חמים וטבעיים טקסט על המסך: מינימלי ונקי אפקטים מיוחדים: מעברים רכים בין הסצנות אנימציות עדינות להדגשת נקודות חשובות שילוב אינפוגרפיקה פשוטה למערכת הנקודות תנועות מצלמה איטיות ויציבות טון כללי: הסרטון צריך לשדר: תקווה ואופטימיות כנות ואותנטיות חיבור קהילתי העצמה ומסוגלות. לִהְיוֹת נַעַר אוֹ נַעֲרָה בַּאֲמִירִים זֶה לִפְעָמִים לְהַרְגִּישׁ בּוֹדֵד. כָּל אֶחָד בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלּוֹ, בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ, אוֹ בַּחֲבוּרוֹת קְטַנּוֹת - וְיֵשׁ יְלָדִים שֶׁפָּשׁוּט שְׁקוּפִים... תֵּשַׁע שָׁנִים בַּצּוֹפִים לִמְּדוּ אוֹתִי שֶׁיַּחַד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל. בְּתוֹר מְפַקֶּדֶת פְּלוּגָה וּמְפַקֶּדֶת צְוָתִים בְּקוּרס קְצִינִים, לָמַדְתִּי שֶׁמַּנְהִיגוּת זֶה קֹדֶם כֹּל לִדְאֹג לַאֲחֵרִים. הַיּוֹם, כְּמִי שֶׁבּוֹנָה סִיסְטֶם לַעֲסָקִים וּמְלַמֶּדֶת אֲנָשִׁים לִיצֹר חֹפֶשׁ, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁכָּל שִׁנּוּי מַתְחִיל בַּרֹאשׁ. הַיּוֹם אֲנִי אוֹמֶרֶת - זֶה נִגְמָר. נִמְאַס מֵהַבְּרִיוֹנוּת, מֵהָאֶגוֹ, מֵהָאַלִּימוּת. הִגִּיעַ הַזְּמַן לָקַחַת אַחֲרָיוּת - קֹדֶם כֹּל עַל עַצְמֵנוּ, וְאָז עַל הַסְּבִיבָה שֶׁלָּנוּ. אֲמִירִים זֶה הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, וְהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנַּהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁכֻּלָּנוּ רוֹצִים לִחְיוֹת בּוֹ. מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד הֲדָדִי וַעֲרֵבוּת אֲמִתִּית. אִם אֲנַחְנוּ לֹא נַעֲשֶׂה אֶת הַשִּׁנּוּי, אִם לָנוּ לֹא יִהְיֶה אִכְפַּת - אָז לְאַף אֶחָד לֹא יִהְיֶה. הַכֹּל בַּיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ. מִי אִתִּי? מִי מוּכָן לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהַשִּׁנּוּי הַזֶּה? כִּי בְּיַחַד - אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת אֶת הַכֹּל!.